הים התיכון: שמו העברי

מבוא

הים התיכון, גוף מים עצום המשתרע ממזרח למערב בין אירופה, אסיה ואפריקה, נודע במשך מאות שנים בשמות רבים ושונים. בעברית, שמו של הים השתנה לאורך ההיסטוריה, משקף את השינויים במיקום הגיאוגרפי והשפעות התרבותיות של העמים שחיו לאורכו.

מקורותיו של השם העברי

השם העברי הראשון לים התיכון היה "הים האחרון", כפי שמופיע במקרא:

> "וְכָל הַיַּמִּים אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יֵאָסְפוּ הַיַּמָּה שֶׁאֵין לָהּ מוֹצָא הוּא יָם הַמֶּלַח וְהַיָּם הָאַחֲרוֹן" (דברים ד', מט).

שם זה ניתן לים התיכון מכיוון שהוא נראה כגוף מים סגור ללא מוצא. מאוחר יותר, עם התקדמות הידע הגיאוגרפי, שונה השם ל"הים הגדול".

הים הגדול

השם "הים הגדול" מופיע רבות במקרא ובספרות העברית העתיקה:

> "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב" (בראשית א', י).

השם "הים הגדול" משקף את גודלו העצום של ים התיכון בהשוואה לים סוף או לים כנרת המוכרים יותר לעם ישראל.

הים התיכון

השם "הים התיכון" החל להופיע במפות ובכתבים אירופיים במאה ה-15, ובהדרגה אומץ על ידי עמים אחרים, כולל העם היהודי. השם "תיכון" נובע מהמיקום הגיאוגרפי של הים כבערך באמצע העולם הידוע דאז.

– במפות ימיות עתיקות, ים התיכון תואר לעתים קרובות כגוף מים מרכזי המפריד בין שלוש היבשות: אירופה, אסיה ואפריקה.
– עם התגליות הגיאוגרפיות הגדולות, התברר שהעולם גדול בהרבה ממה שנחשב בעבר, וכי ים התיכון הוא למעשה גוף מים שוליים יחסית.

שמות נוספים בתרבות העברית

בנוסף לשמות העיקריים שצוינו לעיל, לים התיכון היו שמות נוספים בתרבות העברית:

– "הים הלבן": שם זה ניתן לים התיכון על ידי נוסעים ערבים, והתייחס לצבע המים הבהיר שלו בימים שקטים.
– "הים הרומי": שם זה השתמשו בו יהודים בתקופת האימפריה הרומית, מכיוון שהים היה תחת שליטה רומית.
– "הים הצפוני": שם זה מופיע בספרות העברית הקלאסית, והוא משקף את מיקומו של הים מצפון לארץ ישראל.