מקור שמו של הר החרמון

הר חרמון הוא הר ברמה הגבוהה ביותר בהרי הלבנון ובישראל. שיא ההר הוא בגובה 2,814 מטרים מעל פני הים, והוא נמצא בגבול הצפון-מזרחי של ישראל, על קו הגבול עם סוריה ולבנון. להר החרמון פסגות נוספות, ובהן פסגת בנות יעקב (2,810 מ'), פסגת החרמון הקטן (2,749 מ'), ופסגת שיאון (2,626 מ').

מקור השם

מקור השם חרמון אינו ברור. להלן מספר אפשרויות:

• שומר השלג: המילה "חרמון" עשויה לנבוע מהמילה הארמית "חורף", שכן ההר מושלג במשך חודשים רבים בשנה.
• הר החרם: ההר נקרא כך בשל חרם שהטיל עליו מלך אוג. פרשנות נוספת היא שההר נקרא חרמון משום שהוא מקודד (מוחרם, אסור) על ידי האלוהים.
• הר החרש: אחרים טוענים שהשם חרמון קשור למילה "יער", שכן בשלהי העידן הקדום היה ההר מיוער.
• הר החום: יש הגורסים כי עיין מים חמים שנקראה "חמי פניאס" (או "חמי חרמון") הייתה בעבר בקרבת מקום, ולכן נקרא ההר על שמה.

החרמון בחז"ל

החרמון מוזכר מספר פעמים בתנ"ך. בספר דברים מתואר החרמון כגבול הצפוני של ארץ ישראל: "וְהַלְבָנוֹן מִן הַמִּזְרָח וְהַשֶּׁמֶשׁ מְבוֹאוֹ עַד הַיָּם הַגָּדוֹל וּמִבֹּא שֶׁמֶשׁ תִּתְאַוּ עַד הַר הָהָר הַגָּדוֹל שֵׁם הָהָר הַהוּא חֶרְמוֹן" (דברים ד', 48). בתנ"ך החרמון מוזכר גם כמקום משכנו של הענק עוג מלך הבשן: "רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֵּתֶר הָרְפָאִים הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל הֲלֹא הִיא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת אִישׁ" (דברים ג', 11). לפי הנצרות, ישו העביר בחרמון את זמן צום הארבעים יום לפני תחילת דרכו כמשיח.

החרמון כיום

כיום החרמון הוא יעד פופולרי לתיירים ומטיילים. בחורף אפשר לגלוש על שלג במדרונותיו, ובקיץ אפשר לטייל לאורכו ולרוחבו ולצפות בבעלי חיים וצמחים נדירים. החרמון הוא גם ביתם של מספר אתרי קדושים, כמו מערת אליהו הנביא ומנזר סנט ג'ורג'.

סיכום

מקור השם חרמון אינו ברור. ההר מוזכר מספר פעמים בתנ"ך, והוא קשור למספר אירועים חשובים בהיסטוריה של עם ישראל. כיום החרמון הוא יעד פופולרי לתיירים ומטיילים.