האתגרים העיקריים של יישום בינה מלאכותית בישראל

• מחסור בכישרונות: ישראל סובלת ממחסור חמור בכישרונות בתחום הבינה המלאכותית. מחקר שערך ה-OECD בשנת 2019 מצא כי ישראל מדורגת במקום ה-22 במספר החוקרים העוסקים בבינה מלאכותית לנפש, בעוד שארצות הברית מדורגת במקום הראשון. מחסור זה בכישרונות מקשה על החברות הישראליות לפתח טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות ולממש את הפוטנציאל של הבינה המלאכותית.
• עלות גבוהה: פיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית הוא תהליך יקר מאוד. מחקר שערך ה-MIT בשנת 2018 מצא כי עלות פיתוח מודל בינה מלאכותית מורכב יכולה להגיע למאות אלפי דולרים. עלות זו מקשה על החברות הישראליות, שרובן הן חברות קטנות ובינוניות, להשקיע בפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית.
• חוסר ודאות רגולטורי: התחום של הבינה המלאכותית נמצא עדיין בחיתוליו, והרגולציה בתחום זה נמצאת בשלבים מוקדמים. חוסר הוודאות הרגולטורי מקשה על החברות הישראליות לפתח טכנולוגיות בינה מלאכותית מבלי להסתכן בהפרת חוקים ותקנות. במיוחד כאשר מדובר בטכנולוגיות של בינה מלאכותית שמיושמות בתחום הבריאות, תחום הפיננסים והתחבורה הפומבית.
• פער דיגיטלי: ישראל עדיין סובלת מפער דיגיטלי משמעותי בין האוכלוסיות השונות. מחקר שערך הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2019 מצא כי רק 66% מהמשפחות בישראל מחזיקות מחשב בבית, ורק 59% מהאוכלוסייה משתמשת באינטרנט מדי יום. פער זה מקשה על האוכלוסיות המוחלשות לרכוש את הכישורים הדרושים כדי לעבוד בתחום הבינה המלאכותית.

לסיכום

האתגרים העיקריים של יישום בינה מלאכותית בישראל הם מחסור בכישרונות, עלות גבוהה, חוסר ודאות רגולטורי ופער דיגיטלי. האתגרים הללו מקשים על החברות הישראליות לפתח טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות ולממש את הפוטנציאל של הבינה המלאכותית. כדי להתגבר על אתגרים אלו, יש צורך במאמצים משותפים של הממשלה, האקדמיה והתעשייה.