דיני נזיקין בהלכה

דיני הנזיקין בהלכה עוסקים באחריותו של אדם על נזקים שגרם לרכושו או לגופו של אדם אחר. דינים אלה מבוססים על עקרונות התורה שבכתב והתורה שבעל פה.

ארבעת היסודות בדיני נזיקין

• שור – נזק שנגרם על ידי שור בשעת הרעייה.
• בור – נזק שנגרם כאשר אדם נופל לבור שנמצא בנחלתו של אדם אחר.
• מבעה – נזק שנגרם על ידי אש שהצית אדם בשעת הדלקת עצים בשדהו.
• הבער – נזק שנגרם על ידי אש שהצית אדם בשעת ניקוי שדהו מיבולים.

הבדלים בין דיני התורה לדיני חז"ל

התורה קבעה אחריות מוחלטת לנזקים שנגרמו על ידי שור, בור ומבעה, גם אם הנזק לא נגרם באשמתו של בעל השור או הבור. חז"ל הרחיבו את דיני הנזיקין להזיקים נוספים, וקבעו שיש מקרים בהם אדם פטור מאחריות לנזק שגרם.

מקרים של פטור מאחריות

• אונס – נזק שנגרם בכוח עליון, שאינו בשליטתו של האדם.
• אונס רחמנא – נזק שנגרם כתוצאה מכוח עליון או אסון טבע.
• גרמא – נזק שנגרם באופן עקיף, ולא כתוצאה ישירה מפעולתו של האדם.

חובת שמירה

בהלכה קיימת גם חובה על אדם לשמור על רכושו ורכוש אחרים מפני נזק. חובה זו כוללת בין היתר:

• שמירה על חפצים שמונחים ברשותו.
• סגירת בורות ופירים מסוכנים.
• מניעת כניסת בהמות לביתו של אדם אחר.

פיצויים

במקרה שאדם גרם נזק לרכושו או לגופו של אדם אחר, הוא חייב לשלם לו פיצויים. גובה הפיצויים תלוי בסוג הנזק ונסיבות המקרה.

תביעת נזיקין

אדם שניזוק יכול להגיש תביעת נזיקין נגד האחראי לנזק. התביעה מוגשת לבית הדין הרבני המוסמך.