שיעור העוני בישראל

שיעור העוני בישראל הוא אחד מהמדדים החשובים ביותר המשמשים למדידת הרמה החברתית-כלכלית של המדינה. הוא משקף את מספר האנשים החיים מתחת לקו העוני, המוגדר בדרך כלל כהכנסה שאינה מספיקה להבטחת צרכים בסיסיים כמו מזון, דיור ובריאות.

**שיטת המדידה**

בישראל, שיעור העוני נמדד על ידי המוסד לביטוח לאומי (מל"ל) באמצעות סקר הוצאות משק הבית. הסקר אוסף נתונים על ההכנסות וההוצאות של משקי בית ישראליים ומאפשר חישוב של הכנסה פנויה זמינה לנפש (DIP).

DIP הוא מדד של הכנסה פנויה לאחר ניכוי הוצאות קבועות, כגון משכנתא או שכר דירה, מסים ותשלומי ביטוח לאומי. סף העוני נקבע ברמה של 50% מההכנסה החציונית בישראל. משקי בית עם DIP מתחת לסף זה נחשבים כעניים.

**שיעור העוני הנוכחי**

לפי נתוני המל"ל לשנת 2021, שיעור העוני בישראל עמד על 14.1%. כלומר, מעל 1.1 מיליון תושבים חיו מתחת לקו העוני.

**מגמות עיקריות**

בשנים האחרונות חלה מגמה של ירידה בשיעור העוני בישראל. בשנת 2011 עמד שיעור העוני על 21.5%, אולם מאז הוא ירד בהתמדה. עם זאת, הירידה מדאיגה, שכן היא מעידה על שיעור גבוה של עוני מוחלט.

**גורמי סיכון לעוני**

מספר גורמים משפיעים על הסיכון לעוני בישראל, ובהם:

* מספר נפשות במשק הבית
* גיל וסוג משק הבית
* רמת השכלה והעסקה
* מוצא אתני

**השלכות של עוני**

לעוני יש השלכות חמורות על החברה ועל כלכלת ישראל. הוא מגביר את הסיכון למחלות, בעיות נפשיות ואי יציבות חברתית. עוני גם מגביל את ההזדמנויות לחינוך, תעסוקה ודיור הולם.

**מדיניות ממשלתית**

הממשלה הישראלית נקטה מספר צעדים במטרה לצמצם את העוני. אלה כוללים:

* העלאת קצבאות הביטוח הלאומי
* סבסוד שירותי דיור וטיפול בילדים
* תמיכה בתוכניות תעסוקה והכשרה

**סיכום**

שיעור העוני בישראל נמצא במגמת ירידה, אך הוא עדיין גבוה מדי. לעוני יש השלכות משמעותיות על החברה ועל הכלכלה. הממשלה נקטה צעדים לטיפול בנושא, אך נדרשים עוד מאמצים כדי לצמצם את העוני ולהבטיח שכל תושבי ישראל יוכלו לחיות בכבוד.