יום הזיכרון לשואה ולגבורה

**רקע היסטורי:**

יום הזיכרון לשואה ולגבורה, המכונה גם יום השואה, הוא יום זיכרון רשמי בישראל לזכר ששת מיליון היהודים שנרצחו בשואה על ידי הנאצים ועוזריהם בתקופת מלחמת העולם השנייה. הוא מצוין ביום כ"ז בניסן, יום פרוץ מרד גטו ורשה.

**קביעת היום:**

ב-12 באפריל 1951, נחקק חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה על ידי הכנסת, וקבע את כ"ז בניסן כיום הזיכרון הרשמי לזכר קורבנות השואה. בחוק נקבעו גם שני ימי זיכרון נוספים: יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום הזיכרון לנפגעי פעולות האיבה.

**משמעות היום:**

יום הזיכרון לשואה ולגבורה הוא יום של זיכרון, אבל והוקרה לקורבנות השואה. הוא גם יום של חינוך ולימוד על השואה כדי להבטיח שזוועות העבר לא יישנו בעתיד.

**ציון היום:**

בישראל ובקהילות יהודיות ברחבי העולם, מצוין יום הזיכרון במגוון דרכים:

* **טקסים רשמיים:** נערכים טקסים רשמיים באתרי זיכרון לשואה, בתי ספר ובמוסדות ממשלתיים, הכוללים נאומים, קריאת שמות הקורבנות ודקת דומייה.
* **אירועי חינוך:** מתקיימים אירועי חינוך, הרצאות וסדנאות כדי ללמד על השואה, להעלות את המודעות לסכנות הגזענות והאנטישמיות ולטפח ערכים של סובלנות וכבוד.
* **הדלקת נרות זיכרון:** אנשים רבים מדליקים נרות זיכרון לזכר קורבנות השואה, בין אם בביתם, בבתי הכנסת או במקומות ציבוריים.
* **ביקורים באתרי זיכרון:** אנשים מבקרים באתרי זיכרון לשואה, כגון יד ושם בירושלים או מחנות ההשמדה לשעבר בפולין, כדי לכבד את זכרם של הקורבנות ולקבל תובנות על זוועות השואה.

**חשיבות הזיכרון:**

יום הזיכרון לשואה ולגבורה הוא יום חשוב מאוד לזיכרון העבר ומניעת הישנותו בעתיד. על ידי זיכרון הקורבנות, לימוד על השואה והטמעת הערכים של סובלנות וכבוד, אנו יכולים לכבד את זכרם של מי שנרצחו ולהבטיח שהשואה לעולם לא תישכח.