חוקי הגנת הפרטיות החדשים בישראל

בישראל נחקקו לאחרונה מספר חוקים ושיפורים משמעותיים בתחום הגנת הפרטיות. להלן פירוט החשובים שבהם:

חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 13) (2022)

* **הרחבת תחולת החוק:** החוק חל כעת על כל עיבוד מידע אישי, ללא קשר למטרתו או לזהות העסק שמבצע אותו.
* **הגדרה חדשה של "מידע אישי":** החוק מגדיר מידע אישי בצורה רחבה יותר, וכולל מידע על מיקום, בריאות, נטיות מיניות, אמונות דתיות ופעילות פוליטית.
* **חובות נוספות למחזיקי מידע:** מחזיקי מידע מחויבים כעת לנקוט אמצעים סבירים להגנה על מידע אישי, לשמור אותו בסודיות ולעבד אותו בהתאם למטרות המוגדרות מראש.
* **זכות העיון והתיקון:** לכל אדם יש זכות לעיין במידע האישי שלו המוחזק על ידי ארגון ולדרוש לתקן מידע שגוי.
* **זכות ההשכחה:** לאנשים יש כעת זכות לדרוש מארגונים למחוק את המידע האישי שלהם במקרים מסוימים, כגון כאשר המידע לא עודכן או כאשר הם משכו את הסכמתם לעיבודו.

תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) (תיקון) (2023)

* **דרישות אבטחה מחמירות יותר:** התקנות מחייבות ארגונים לנקוט אמצעי אבטחה ספציפיים להגנה על מידע אישי, כגון הצפנה, בקרת גישה והערכת סיכונים.
* **חובת דיווח על הפרות מידע:** ארגונים חייבים לדווח לרשות להגנת הפרטיות ולנפגעים על כל הפרת אבטחת מידע מהותית שעלולה לסכן מידע אישי.

חוק הגנת הפרטיות במרחב המקוון (תיקון) (2023)

* **הרחבת חובות אתרי אינטרנט:** אתרי אינטרנט מחויבים כעת לספק למשתמשים מידע ברור ומקיף על עיבוד המידע האישי שלהם, כולל המטרות, משך השמירה וצדדים שלישיים המעורבים.
* **הוראות ספציפיות לעוגיות ועוקבים:** התקנות מסדירות את השימוש בעוגיות ועוקבים לצורך מעקב אחר משתמשים ברחבי האינטרנט. משתמשים חייבים לתת הסכמה מפורשת לשימוש בעוגיות כאלה.

השפעות החוקים החדשים

* הגנה טובה יותר על פרטיות האזרחים
* שקיפות ואחריות מוגברים מצד ארגונים
* עונשים חמורים יותר על הפרות אבטחת מידע
* העצמת אזרחים לשלוט במידע האישי שלהם