Sign Up to our social questions and Answers Engine to ask questions, answer people’s questions, and connect with other people.
Login to our social questions & Answers Engine to ask questions answer people’s questions & connect with other people.
Lost your password? Please enter your email address. You will receive a link and will create a new password via email.
אנא הסבר בקצרה מדוע לדעתך יש לדווח על שאלה זו.
אנא הסבר בקצרה מדוע לדעתך יש לדווח על תשובה זו.
אנא הסבר בקצרה מדוע לדעתך יש לדווח על משתמש זה.
אנו שואפים לחבר בין אנשים בעלי ידע לאלו שזקוקים לו, לקרב בין תפיסות עולם שונות כדי שנוכל להבין זה את זה טוב יותר, ולאפשר לכולם לשתף את הידע שלהם. בעסקינן, כל שאלה היא זרז לשיתוף פעולה, חיבור וצמיחה משותפת
השפה הרשמית של ישראל היא עברית. בישראל יש גם מיעוטים דוברי ערבית, אנגלית, רוסית ויידיש.
השפה הרשמית של ישראל
השפה הרשמית של מדינת ישראל הן עברית וערבית. המעמד הרשמי של שתי שפות אלה נקבע בחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי.
עברית
* שפה שמית מזרחית השייכת למשפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
* שפה עתיקה עם היסטוריה רציפה של למעלה מ-3,000 שנה.
* שפת העם היהודי, ששימשה בתנ"ך, בתלמוד ובספרות רבנית עתיקה.
* הוחייתה כשפה מדוברת במאה ה-19 על ידי אליעזר בן-יהודה.
* שפת הלימוד בכל הרמות במערכת החינוך הישראלית.
* שפת הממשל, התקשורת והעסקים.
ערבית
* שפה שמית מערבית השייכת למשפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
* מדוברת על ידי המיעוט הערבי הגדול בישראל, המהווה כ-20% מהאוכלוסייה.
* שפה רשמית של מדינת ישראל מאז חוקק חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי בשנת 2018.
* שפת הלימוד בבתי ספר ערביים בישראל.
* משמשת גם בתקשורת ובחיים הציבוריים בקרב האוכלוסייה הערבית.
מעמדן של השפות בישראל
* עברית וערבית הן שפות שוות מעמד מבחינה חוקית.
* כל החוקים, הצווים והמסמכים הרשמיים מפורסמים בשתי השפות.
* רשויות המדינה מחויבות לספק שירותים בשתי השפות.
* בתי המשפט מחויבים לנהל משפטים בשתי השפות לפי בקשת הצדדים.
* שלטי דרכים ורמזורים צריכים להציג מידע בשתי השפות.
משמעות המעמד הרשמי
המעמד הרשמי של שתי השפות משקף את אופייה הרב-תרבותי של ישראל ואת ההכרה בזכויותיהם הלשוניות של כל אזרחיה. הוא מבטיח גישה שווה לשירותים ולמידע עבור כל האזרחים, ללא קשר לשפתם.
עם זאת, סוגיית מעמדה של ערבית נותרה שנויה במחלוקת בחברה הישראלית. יש הטוענים כי יש להעניק מעמד שווה יותר לערבית, בעוד שאחרים מתנגדים לכך מטעמי ביטחון לאומי או אידיאולוגיה.