הצהרת בלפור

הצהרת בלפור היא מכתב רשמי שכתב שר החוץ הבריטי, ארתור ג'יימס בלפור, למנהיג התנועה הציונית, הלורד רוטשילד, ב-2 בנובמבר 1917. המכתב הביע תמיכה בריטית בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

רקע

• בתחילת המאה ה-20, התנועה הציונית, ששאפה להקים מדינה יהודית בארץ ישראל, צברה תאוצה.
• במהלך מלחמת העולם הראשונה, בריטניה וצרפת חתמו על הסכם סייקס-פיקו, שחילק את המזרח התיכון ביניהן. ההסכם כלל את הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, אך לא ציין את גבולותיה או את תנאי הקמתה.
• ב-1917, לאחר שבריטניה כבשה את ירושלים מידי האימפריה העות'מאנית, החליטה הממשלה הבריטית להכריז על תמיכתה בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

תוכן ההצהרה

• הממשלה הבריטית הביעה את תמיכתה בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
• ההצהרה הדגישה כי הקמת הבית הלאומי לא תפגע בזכויות האזרחיות והדתיות של העדות הלא-יהודיות בארץ ישראל.
• ההצהרה קבעה כי הגשמת ההצהרה תלויה בשיתוף הפעולה של העם היהודי.

השפעת ההצהרה

• הצהרת בלפור היוותה בסיס משפטי להקמת מדינת ישראל.
• ההצהרה גם תרמה להגברת העלייה היהודית לארץ ישראל.
• ההצהרה עוררה התנגדות ערבית, שגרמה למספר עימותים בין יהודים לערבים בארץ ישראל.
• ההצהרה גם עוררה מחלוקת בין בריטניה לצרפת על עתיד ארץ ישראל.

ביקורת על ההצהרה

• הצהרת בלפור הואשמה בכך שהיא נועדה להבטיח את תמיכת היהודים במאמץ המלחמתי הבריטי במלחמת העולם הראשונה.
• ההצהרה הואשמה גם בכך שהיא לא כללה פירוט לגבי גבולות המדינה היהודית או תנאי הקמתה, דבר שהוביל למחלוקות בין יהודים וערבים.
• ההצהרה הואשמה גם בכך שהיא לא לקחה בחשבון את הזכויות של העם הפלסטיני.

סיכום

הצהרת בלפור הייתה הצהרה היסטורית שהשפיעה באופן משמעותי על ההיסטוריה של ארץ ישראל. ההצהרה היוותה בסיס משפטי להקמת מדינת ישראל, אך היא גם עוררה התנגדות ערבית ומחלוקת בין בריטניה לצרפת. ההצהרה עדיין שנויה במחלוקת, אך אין ספק שהיא מילאה תפקיד חשוב בהקמת מדינת ישראל.