Sign Up to our social questions and Answers Engine to ask questions, answer people’s questions, and connect with other people.
Login to our social questions & Answers Engine to ask questions answer people’s questions & connect with other people.
Lost your password? Please enter your email address. You will receive a link and will create a new password via email.
אנא הסבר בקצרה מדוע לדעתך יש לדווח על שאלה זו.
אנא הסבר בקצרה מדוע לדעתך יש לדווח על תשובה זו.
אנא הסבר בקצרה מדוע לדעתך יש לדווח על משתמש זה.
אנו שואפים לחבר בין אנשים בעלי ידע לאלו שזקוקים לו, לקרב בין תפיסות עולם שונות כדי שנוכל להבין זה את זה טוב יותר, ולאפשר לכולם לשתף את הידע שלהם. בעסקינן, כל שאלה היא זרז לשיתוף פעולה, חיבור וצמיחה משותפת
הסכם השלום בין ישראל לפלסטינים הוא הסכם שלום היסטורי שנחתם בין ישראל לאש"ף בשנת 1993. הסכם השלום בין ישראל לפלסטינים כלל הסכמות על הקמת רשות פלסטינית עצמאית, על פינוי כוחות צה"ל מרצועת עזה ומחלקים מהגדה המערבית ועל פתרון סוגיית הפליטים הפלסטינים.
הסכם השלום בין ישראל לפלסטינים
הסכם השלום בין ישראל לפלסטינים הוא הסכם משא ומתן שנחתם בין ממשלת ישראל לארגון לשחרור פלסטין (PLO). ההסכם נחתם ב-13 בספטמבר 1993 בוושינגטון הבירה על ידי ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ויושב ראש אש"ף יאסר ערפאת.
עיקרי ההסכם
* פתרון שתי המדינות: ההסכם הכיר בזכותם של העם הישראלי והעם הפלסטיני להגדרה עצמית. הוא קבע כי פתרון שתי המדינות הוא הפתרון הטוב ביותר לסכסוך, וכי ישראל ופלסטין יחיו זו לצד זו בשלום וביטחון.
* הקמת הרשות הפלסטינית: ההסכם הקים את הרשות הפלסטינית, ממשל ביניים פלסטיני שיהיה אחראי לניהול ענייני הפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה.
* נסיגת צה"ל מהגדה המערבית ומרצועת עזה: ההסכם קבע כי צה"ל ייסוג מרוב שטחי הגדה המערבית ומרצועת עזה. הנסיגה בוצעה בשלבים, והושלמה בשנת 2005.
* מעמד ירושלים: ההסכם לא פתר את סוגיית מעמדה של ירושלים. הוא קבע כי מעמדה של ירושלים יידון במו"מ עתידי בין ישראל לפלסטינים.
* ביטחון: ההסכם הקים מנגנון ביטחוני משותף לישראל ולרשות הפלסטינית, שמטרתו למנוע פיגועים ולשמור על הסדר הציבורי.
השלכות ההסכם
* תקופת שקט יחסי: לאחר חתימת ההסכם, חלה תקופה של שקט יחסי בין ישראל לפלסטינים. מספר הפיגועים ירד משמעותית, והכלכלה הפלסטינית החלה לצמוח.
* הקמת הרשות הפלסטינית: הקמת הרשות הפלסטינית נתנה לפלסטינים אוטונומיה מסוימת, והיא אפשרה להם לנהל את ענייניהם בעצמם.
* מו"מ עתידי: ההסכם קבע כי ישראל והפלסטינים ימשיכו לנהל מו"מ על הסדר הקבע, שיכלול את כל הסוגיות השנויות במחלוקת, כגון מעמדה של ירושלים, סוגיית הפליטים וגבולות המדינה הפלסטינית.
קשיים ביישום ההסכם
* המשך הטרור: למרות ההסכם, הטרור הפלסטיני נמשך. ארגוני טרור פלסטיניים, כמו חמאס והג'יהאד האסלאמי, המשיכו לבצע פיגועים נגד אזרחים ישראלים.
* ההתנחלויות: סוגיית ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית הייתה אחד המכשולים העיקריים ביישום ההסכם. הפלסטינים דרשו את פירוק כל ההתנחלויות, בעוד שישראל סירבה לעשות זאת.
* מעמדה של ירושלים: סוגיית מעמדה של ירושלים הייתה מכשול נוסף ביישום ההסכם. הפלסטינים דרשו כי מזרח ירושלים, שבה נמצא המסגד אל-אקצא, תהיה בירת המדינה הפלסטינית, בעוד שישראל סירבה לכך.
* המצב הכלכלי ברשות הפלסטינית: המצב הכלכלי ברשות הפלסטינית הלך והחמיר בשנים האחרונות. האבטלה ברשות הפלסטינית גבוהה, והרשות סובלת ממחסור בתשתיות ובמשאבים.
שיחות שלום נוספות
מאז חתימת הסכם אוסלו התקיימו מספר ניסיונות נוספים לקדם את תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים. בשנת 2000 התקיימו שיחות קמפ דייוויד, שבהן השתתפו נשיא ארצות הברית ביל קלינטון, ראש ממשלת ישראל אהוד ברק ויושב ראש הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת. השיחות נכשלו, ולאחר זמן קצר פרצה האינתיפאדה השנייה.
בשנת 2007 התקיימה ועידת אנאפוליס, בה השתתפו מנהיגים מישראל, מהרשות הפלסטינית וממדינות נוספות. הועידה הסתיימה בהצהרה משותפת של המשתתפים, שבה הם התחייבו להגיע להסדר שלום מקיף עד סוף שנת 2008. עם זאת, המו"מ בין ישראל לפלסטינים לא התחדש, והסדר שלום מקיף לא הושג.
בשנים האחרונות נעשו מספר ניסיונות נוספים לקדם את תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים, אך עד כה לא הושגה התקדמות משמעותית. הסכסוך הישראלי-פלסטיני נותר אחד הסכסוכים העקשניים והמורכבים בעולם, והסיכויים להשגת הסדר שלום מקיף נראים קלושים.